#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שלשה שאכלו, האם 1) אחד צריך להפסיק לשנים 2) שנים צריכים להפסיק לאחד?	"1) כן [לרש""י הוא דרך ארץ, לרבינו יונה הוא חיוב (טור)], אבל הביה""ל (ד""ה שאכלו) מסתפק אם זהו דוקא כהוא דבר נחוץ להם לצאת, דהשו""ע משמע בכל אופן צריך להפסיק להם אבל מהאו""ז, רבינו יונה, ורא""ה משמע דוקא כשהוא דבר נחוץ, והביה""ל מסיים דממ""נ מצד דרך ארץ ראוי לו להפסיק להם. 2) אינם צריכים להפסיק לו, אפי' לדבר נחוץ, ומ""מ מבואר בגמ' (ברכות מ""ה ע""ב) דהוא לפנים משורת הדין ששנים יפסיקו לאחד (מ""ב ס""ק ה', שעה""צ ס""ק ז')"	סימן ר סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם אחד רוצה לברך בהמ""ז בפנ""ע?"	"רב האי גאון ס""ל דמותר לו לברך בפנ""ע, וביאר הב""ח דהוא ס""ל דאזלינן בתר גמר הסעודה וכיון שהוא לא גמר עמהם אין כאן חיוב זימון, אבל השו""ע ושארי אחרונים חולקים על הב""ח וס""ל דיש חיוב זימון אף מחמת התחלת הסעודה, ופשט ברב האי גאון הוא דיש היתר לצאת לדבר נחוץ [כגון הפסד ממון וכדומה] (ב""י, מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק ה'), אכן הערוה""ש (סעי' ב') ס""ל דהחיוב זימון בא רק מחמת גמר האכילה, ואפ""ה ס""ל דאין להקל אלא בדבר נחוץ {וצ""ב}."	סימן ר סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם האחד אינו רוצה להפסיק להשנים?	"מזמנין עליו בע""כ, ואם הוא אינו עונה הוא אינו יוצא אבל הם יוצאים [ודוקא משום שהוא עומד שם ויכול לענות משא""כ כשהוא יצא לחוץ אינו יכול לזמן עליו בע""כ (לעיל סי' קצ""ד סעי' ב')] (מ""ב ס""ק ג')"	סימן ר סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי אחד יכול לכוף את השנים לזמן?	"1) לאחר שנגמרו סעודתן אין להם רשות לשהות יותר לעכב את השלישי (ביה""ל ד""ה עד)<br>2) כתב השע""ת (ס""ק ב.) בשם הברכ""י אם השנים בניו או תלמידיו חייבין להפסיק משום כבוד אביהם ורבם"	סימן ר סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בחבורה של עשרה, כמה צריכים להפסיק לכמה?	"כתב השע""ת (ס""ק ב') בשם הא""ר דארבעה צריכים להפסיק לששה, והוסיף הברכ""י דאם רק חמשה גמרו סעודתן ועוד אחד הסכים לפסוק אין זה נחשב כאילו ששה רוצים לזמן ואינם יכולים לכוף את הארבעה, וה""ה בשלשה דרק אחד גמר סעודתו ועוד אחד הסכים לפסוק לענות, אינם יכולים לכוף השלישי להפסיק, וע""ע במאמר מרדכי שחולק על הברכ""י [ולפי""ז אם יש חבורה שצריכים לבחור מסכתא וכדומה, ומקצתם רק ""מסכימים"" ולא ""רוצים"" תלוי במח' ברכ""י ומאמר מדרכי (ר""י באק)]."	סימן ר סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו פשט במח' בגמ' אם ברכת הזימון עד נברך (רב נחמן) או עד הזן (רב ששת)?	"1) רש""י פי' דנחלקו מהו ברכת הזימון, ויחיד המברך רק יתחיל אחר ברכת הזימון [והקשו תוס' עליו הרי קיי""ל כרב ששת באיסורי, ונמצאת שיחיד יתחיל מברכת נודה לך, ואין נוהגין כן]<br>2) תוס' פירשו דמיירי באחד שהפסיק לשנים, ונחלקו עד כמה צריך להפסיק, דרב נחמן ס""ל דצריך להפסיק רק לברכת הזימון ורב ששת ס""ל דצריך להפסיק גם לברכת הזן, אבל לכו""ע צריך לחזור ולברך מתחילת ברכת הזן [וביאר הרא""ש דלכו""ע עצם ברכת הזימון אינו אלא ברכת הזימון אלא שלפי רב ששת תיקנו להפסיק אף לברכת הזן כדי שיהא ניכר שמזמנין עליו {ובסוף הסי' יתבאר דיש עוד מהלך דאפי' ברכת הזן הוי חלק מברכת הזימון}] [והקשה עליו הרא""ש א""כ הו""ל להגמ' למיבעי עד היכן מפסיק ולא עד היכן ברכת הזימון]<br>3) הרי""ף ס""ל כעין תוס' אלא דפי' הגמ' דאחד שרוצה לצאת עד היכן צריך לישב לשמוע להזימון, וה""ה יהיה נפק""מ עד היכן צריך להפסיק מלאכול"	סימן ר סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איך קיי""ל?"	"הרי""ף והרמב""ם פסקו כרב נחמן דברכת הזימון עד הזימון (וכן פסק המחבר), והרא""ש ותוס' פסקו כרב ששת דברכת הזימון עד הזן [כדי שיהא ניכר שהוא מזמן עליו (רא""ש) א""נ משום דאינו ברכה (תוס' מ""ו ע""א)] (וכן פסק הרמ""א)"	סימן ר סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו המח' אמוראים אם חוזר לראש (רב זביד) או למקום שפסק (רבנן)?	"רש""י ס""ל דמיירי ביחיד שפסק, ופי' רש""י דלפי רב ששת ימשיך מברכת נודה לך, אבל הרי""ף פי' דקאי על המברך וחולקים אם חוזר ואומר נברך שאכלנו משלו פעם אחרת או רק יאמר ברוך שאכלנו וכו' (רא""ש, ב""י)"	סימן ר סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאחר הזימון, מה הדין אם 1) היה בדעתו לאכול עוד 2) לא היה בדעתו לאכול עוד?	"1) רב האי גאון והראב""ד ס""ל דהוי כהפסק וצריך לברך על נטילת ידים והמוציא כשאוכל עוד, ולפי הרשב""א בדעת רב האי גאון צריך ג""כ לברך בהמ""ז תחילה על העבר, אבל קיי""ל כרוב ראשונים (רא""ש ורבינו יונה ובה""ג ושבלי הלקט וה""ר משולם) דאינו הפסק ויכול להמשיך בסעודתו, וכשמברך בהמ""ז צריך לחזור לראש ולברך ברכת הזן, ואפי' אם בסוף לא אכל עוד כיון דלא כוון לצאת בברכת הזן 2) כבר יצא ברכת הזן [אם שמע להמזמן וכוון לצאת עמו], ואפי' אם הפסיק בדיבור יכול להמשיך מנודה לך. אולם אם רוצה לאכול עוד פת צריך עוד ברכה ראשונה [ואפי' להר""ן ורבינו יונה דס""ל דהב לן ונברך אינו היסח הדעת באכילה, מודו כאן כשבירך ברכת הזימון דהוי היסח הדעת (שעה""צ ס""ק ח')], ולגבי על נטילת ידים אין לברך אלא בהיסח הדעת גמור (שעה""צ ס""ק ט'), וצריך לחזור לראש בהמ""ז [ואם נמלך לאכול רק פרפרות או בשר ודגים, מבואר בדרכ""מ (ס""ק ב') דאינו הפסק בבהמ""ז אלא דכתב המג""א (ס""ק ג' וס""ק ה') דנהי דאינו ראוי להפסיק בשיחה אבל יכול לברך עליהם ברכה ראשונה ואחרונה [והפמ""ג (א""א ס""ק ג') מסתפק בבורא נפשות, וגם בברכה ראשונה, ופשוט להחזו""א דצריכים ברכה ראשונה ואחרונה] ויאכלם באמצע בהמ""ז, והביה""ל (ד""ה לחזור) מתמיה עליו דלכאורה אסור לאכול באמצע בהמ""ז, והניח בצ""ע {ומהמג""א מבואר דאע""פ דשיחה הוי הפסק, מ""מ אכילה אינו הפסק, ונפק""מ אם ש""ץ יכול לשתות באמצע חזרת הש""ץ [היכא דכבר בירך ברכה ראשונה קודם תפילה, עי' שו""ת מחזה אליהו ח""ב]}]"	סימן ר סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אחד ענה זימון עם שנים בחבורה של 1) שלשה 2) חמשה 3) שבעה?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר על סי' קצ""ג ♦<br><img src=""paste-7c4fd2a79b8540d8170ab4071f1ef05358293929.jpg"">"	סימן ר סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מפסיקים לזימון עשרה?	"הרבינו יחיאל (אחי הטור) שאל מהרא""ש לפי רש""י [ועי' דרישה שאינו ממש רש""י] מה הדין בשלשה שהפסיקו לשבעה, והשיב לו הרא""ש דמיד אחר שאמרו ברוך אלוקינו שאכלנו משלו מותרים להם לאכול, וביאר הב""י דלפי רש""י יחיד יוצא בברכת הזן מהמזמן אבל כאן שיש שלשה אינם צריכים לצאת בהמזמן שהרי הם יכולים לזמן בפנ""ע, וכתב הטור דיש נפק""מ אף לדידן דס""ל דאפי' יחיד חוזר לברכת הזן דה""נ השלשה יכולים להמשיך לאכול נמי אחר שאמרו ברוך אלוקינו שאכלנו משלו, וביאר הב""י דלפי תוס' והרא""ש הטעם שצריכים להפסיק לברכת הזן הוא כדי שהיא ניכר שמזמנין עליו, וה""נ כשאמרו אלוקינו ניכר וא""צ להמתין עוד, ע""כ הטור עם ב""י. והנה, לכאורה יש נפק""מ גדולה בין השני טעמים של הב""י, דלפי הטעם הראשון שהיה בדעת רש""י הוא דוקא כשפסקו ג' והם אח""כ יעשו זימון, משא""כ לפי תוס' והרא""ש אפי' אם הפסיק אחד יהא מותר לאכול מיד אחר ברכת הזימון. החזו""א ס""ל כטעם שני ולפיכך ס""ל דכל היכא דאיכא זימון של עשרה א""צ לשמוע ולהפסיק לברכת הזן, אבל הא""ר (ס""ק ז') כתב בפירוש דדוקא מפני שיש ג' מפסיקים שיכולים לזמן אח""כ משא""כ באחד או שנים צריכים לזמן עכשיו עם העשרה וצריכים לשמוע לברכת הזן, וכ""כ הערוה""ש (סעי' ו') דמיירי דוקא כשנשאר כשיעור זימון, וכן מדויק במ""ב (ס""ק ט') דכתב הציור רק בג' או בד', וכן מבואר במ""ב לעיל (סי' קצ""ג ס""ק י""ז) דכתב דבמסיבה גדולה אם לא יוכלו לשמוע עד ברכת הזן עדיף לחלק לחבורות של ג' ג' (וכן מבואר היטב בפסק""ת הע' 21) [אבל א""כ צ""ע למה כתב המ""ב דאם אח""כ הג' אוכלים ביחד יכולים לברך בזימון, הרי אם הטעם דא""צ להפסיק עד הזן הוא מפני שיש בהם כדי זימון בפנ""ע א""כ אינם יוצאים חיוב זימון בעשרה וא""כ מחויבין לזמן בפנ""ע (ומקורו ממג""א), וראיתי תירוץ בספר כיצד מזמנין (אות י""ג) בשם הגר""א שלעזינגער שליט""א דצ""ל דאם אוכלים אח""כ אמרינן דמסתמא דעתן היה כך מתחילה לאכול בפנ""ע ומש""ה מותרים להפסיק אחר ברכת הזימון, ודוחק], ונמצאת לפי""ז דשיטה זו ס""ל דצריך לשמוע ברכת הזן מדינא דהוא חלק מברכת הזימון. {ועדיין צ""ע ממ""ב לעיל (סי' קצ""ג ס""ק י""ז) דכתב במסיבה גדולה דיש לחלק לברך ג' ג', ולכאורה יש עצה לשמוע ברכת הזימון מעשרה ויוצא ידי הזכרת אלוקינו, ואח""כ יעשו זימון ג' ג', ודוחק לחלק בין הפסקה באמצע הסעודה לזימון שלאחר הסעודה, ואפשר אה""נ דטוב לעשות הכי אם אפשר א""נ י""ל דמיירי בדליכא עוד פת לאכול וא""כ אי אפשר להם לזמן בג' לאחר שעונים לזימון עשרה}"	סימן ר סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשלשה שהפסיקו לשבעה (למנין)?	"אח""כ יכולים לזמן בפנ""ע דלא פרח זימון מינייהו כי לא נצטרפו אלא להזכרת השם {ולפי הנ""ל זהו דוקא אם לא כוונו לצאת בברכת הזן, אבל אם כוונו לצאת ג""כ בברכת הזן פרחו זימון מינייהו ותו לא מצטרפי (עם ר""י באק)}, וה""ה שיכולים לצרף לעוד שבעה לזמן בשם עוד הפעם (מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק ט') {ומדויק במג""א דאם רוצים לזמן בפנ""ע אח""כ צריכים לאכול עוד, ואם רוצים להצטרף לעוד שבעה שהיו שם מתחילה א""צ לאכול עוד, ויש לפרש דלאחר שענו דינם כאוכלי ירק, וממילא כשהם בפנ""ע בודאי צריכים לאכול עוד משא""כ כשהם מצטרפים עם שבעה שהיו אוכלים ביחד לפני זה א""צ לאכול עוד [אכן, המ""ב כתב הציור בששה, וצ""ע]}"	סימן ר סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחמשה שהפסיקו לחמשה?	"דינם כהנ""ל שיכולים להפסיק עוד הפעם לחמשה לזמן בשם אם אכלו כזית ביחד (מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק ט') {ויש לפרש כהנ""ל דכאן צריכים לאכול עוד כזית דהם כאוכלי ירק, ולא סגי בחמשה}"	סימן ר סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"היושבים במסיבה גדולה, ויש שלשה שרוצים לזמן בפנ""ע, האם עדיף לו שלא לצרף עמהם פן יאבד הזימון של עשרה?"	"{נראה דיכול להצטרף עמהם, שהרי זימנו מקצתן ולא פרח זימון מינייהו, ולפי מש""כ למעלה אפי' כשאינו אוכל עוד פת אח""כ יכול להצטרף לעוד זימון של ג', וכ""ש שיכול להצטרף לזימון של עשרה}"	סימן ר סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שמנה שיושבים ביחד, ואחד הלך לדקה אחת, ושלשה רוצים לזמן ולא לשהות עד שהאחד חוזר, מה יעשו האחרים?	"{נראה דאינם יכולים לישב בטל כדאשכחן בסי' קצ""ח דמשום הכי תקנו לומר בוש""ת ל""ו, ולפי הרמ""א יש להם עצה פשוטה דיכולים לדבר ולא לשמוע לברכת הזן, ונראה דאפי' לדעת המחבר יש להם עצה לכוין בהדיא שלא לצאת מצות זימון, וממילא אע""פ שכולם ענו אפ""ה יכולים להצטרף עם האחד כשחוזר}"	סימן ר סעיף ב		
